"חוק טיבי" לא הספיק? שיקולי חברות התעופה שטרם שבו לארץ
למרות שהתיקון לחוק שאמור להשיב את המטוסים הזרים לישראל עבר - הדבר טרם קרה באופן לו ציפו • "עדיין לא פתרו את הבעיה כולה, יש עוד מספר סוגיות - חייבים לתת מענה קבוע לאירועי קיצון תוך התחשבות בנוסעים"
מאז 7 באוקטובר 2023, "המריאו" מכאן כמעט כל חברות התעופה - ובממוצע פועלות בישראל בין 15 ל-20 חברות ביום. במצב כזה מחירי הטיסות הפכו לכמעט בלתי אפשריים. לאחרונה, תוקן חוק שירותי תעופה ותקנותיו, המכונה "חוק אחמד טיבי", אשר הסדיר את הפיצויים שהחברות חייבות לנוסעים במקרה של שינוי וביטול מצדן.
התיקון יחול בחצי השנה הקרובה, וקובע כי כל נוסע שטיסתו בוטלה או תבוטל בין ה-8 באוקטובר 2023 ל-30 בנובמבר 2030, לא יהיה זכאי לפיצוי מעבר לדמי הכרטיס. במקום זאת, חברות התעופה שמבטלות טיסה לישראל או ממנה יחויבו לספק טיסה לאחד ממרכזי הכינוס התעופתיים ("האבים תחבורתיים") בלרנקה שבקפריסין, אתונה שביוון או לשדה התעופה בדובאי.
התיקון נועד להחזיר את חברות התעופה הזרות, אך זה טרם קרה באופן לו ציפו. בין היתר, החוק אמור לסייע לחברות הלואו קוסט (ריינאייר, וויז אייר ואיזיג'ט) שפעילותן השפיע משמעותית על המחירים בישראל. חברות אלה פגיעות במיוחד משינויים וביטולים, בשל המודל העסקי הצר שלהן שאינו מאפשר חריגות מרובות בתקציב.
תיקון החוק לבדו – אינו פותר את הבעיה
ד"ר עוזי פרוינד-פיינשטיין, מומחה תעופה ומרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, הסביר כי ישנם עוד כמה דברים אותם המדינה תצטרך לעשות כדי לפתור את המצב.
"מספר חברות התעופה שיחזרו היא עדיין נעלם היות והתיקון המדובר אינו פותר סוגיות כגון: מוכנות הצוותים לטוס לישראל וללון בה, ביטוח הטיסות ופתיחת טרמינל 1 מחדש", הסביר, "מה שצריך לעשות כעת מעבר לפתרון הסוגיות הנוספות שצוינו הוא הקפדה על תחימה בזמן של התיקון החדש ולאחריו עדכון של 'חוק טיבי' כך שייתן מענה קבוע ומקיף לאירועי קיצון באופן מאוזן עם זכויות הנוסעים".
"לפני החוק חברות התעופה היו רשאיות לקבוע את התנהלותן ולעיתים לא להעניק סעדים ופיצויים כלל", הוסיף, "ההשלכות לתיקון החוק הן מענה למצבים ביטחוניים שמונעים מחברות התעופה לספק את השירות שמכרו ולתקופה מוגדרת. למשל משך הזמן להעברת הפיצויים, גובה הפיצוי וקיצור משך ההודעה המוקדמת על ביטול טיסה".
המשתנה האירופי והאמריקני
מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת, יוסי פתאל, פנה לאחרונה לארגונים היהודיים בארה"ב בבקשה לסייע בהשבת הטיסות הישירות לישראל שכן חזרתן של הטיסות אינו תלוי רק בקבלת ההחלטות בישראל.
"יש צורך דחוף שמשרד החוץ יפעל במרץ להורדת אזהרות המסע שמונעות מתיירים להגיע לישראל. אזהרת רשות התעופה האירופית, למשל, נגועה ככל הנראה בשיקולים פוליטיים", סיפר, "משרד החוץ היה צריך, ועודנו חייב, לפעול לביטולה. תיירות היא לא רק מנוע כלכלי, אלא גם כלי דיפלומטי חשוב שמסייע לחיזוק תדמיתה של ישראל בעולם".
"תיקון החוק להגנת הצרכן בזמן מלחמה הוא מהלך מתבקש וראוי, גם אם בוצע באיחור רב. חוקים המיועדים לתקופת שגרה אינם מתאימים למצבי חירום, והעדכון מאפשר לחברות התעופה לפעול עם פחות חששות כלפי פיצויים מעבר להחזר כספי או הטסה למקום מוסכם במקרה של התדרדרות ביטחונית", הוסיף.
יהודה זפרני, ראש תחום תיירות מועדון הצרכנות הוט, אמר: "זהו הזמן להחזיר את הטיסות הבינלאומיות לישראל – ובמיוחד את טיסות הלואו-קוסט. החזרת הטיסות חיונית לא רק לצרכן הישראלי, אלא גם לכלכלת המדינה כולה. חברות תעופה לא הפסיקו לטוס לישראל כי הן לא רצו – אלא משום שהחוק חייב אותן בפיצויים שחרגו מעבר ליכולתן".