שורפי אסמים: לאופוזיציה אין בדל דמוקרטיה | נוה דרומי

מתווה הפשרה הוא לא מה שהימין רצה. בקרב מובילי המחאה נגד הרפורמה נהוג לומר שלא דיברו על שינויים משפטיים לפני כן, אבל אלף - זה לא נכון ובית - במחנה הלאומי וגם בקרב חלקים בשמאל המתון והציוני דיברו במשך שנים על הצורך ברפורמה. 

אבל לא לרפורמה כזאת שאינה מספקת. המתווה הזה לא נוגע בייעוץ המשפטי, בעילת הסבירות, המתווה גם לא נוגע בפסקת ההתגברות. ויש הרבה דברים אחרים שדורשים רפורמה ואינם חלק מהמתווה וגם לא היו ברפורמה של לוין - הפרקליטות למשל. גם היא לא במתווה הפשרה.

הבנו שהפסדנו את הרפורמה ושהדמוקרטיה נפגעה קשות, ברגע שנכנענו לאלימות של מיעוט דיקטטורי ששטפה את הרחובות בליל גלנט. בבחירה בין שלמות המדינה לרפורמה משפטית - בחרנו במדינה. החלטנו להיות האמא במשפט שלמה.

לכן, למחנה הלאומי שהובס בידי מחאת קפלן, לא היו הרבה ציפיות. על אחת כמה וכמה שאנחנו במלחמה ויש אויבים-רוצחים לנצח וזה מושך את מירב תשומת הלב ובצדק. וגם אם זו לא משאלת ליבנו - הימין מקבל את מתווה הפשרה שנוגע בעיקר לוועדה לבחירת שופטים.

ומי מסרב בתוקף לעסקה? מי הם שורפי האסמים? לא אנשי הימין, לא נבחרי הציבור של המחנה הלאומי - האופוזיציה. למעט בני גנץ שמבין את גודל השעה. אותה אופוזיציה שמתיימרת להילחם על הדמוקרטיה, ושיש בה מפלגה שקוראת לעצמה - הדמוקרטים - מסרבת בכל תוקף לכל פשרה. זה בגלל שהם אולי הרבה דברים - אבל אין בהם בדל דמוקרטיה. מדובר בקבוצה של אנשים שמכבדת שומרי סף רק אם הם שומרי הסף שלה. 

אם מבקר המדינה יצא נגד הרמטכ"ל הוא יהפוך לאסקופה נדרסת. אם דובר צה"ל, שהפך איכשהו לשומר סף יתבטא שוב פוליטית נגד הדרג המדיני - הם יעמדו לצידו. לעמי אשד הם מחאו כפיים בקפלן. אבל המפכ"ל הנוכחי? אלא אם יעשה מעשה רוני אלשיך ויהפוך לפוליטי, לצד שלהם כמובן - הוא מוקצה מחמת "אתה לא משרת אותנו". בגץ חשוב להם, אבל בלי ביטונים ובקשים, יש להם אלרון אחד וגם הוא, חבל שלא סיכלו אותו בזמן כמו רות גביזון.

המלחמות שלהם הן על שימור הכוח שלהם. לא רפורמה ולא חטופים. הנה, עכשיו אותם אנשים לא טרחו אפילו לפתוח קבוצה חדשה, רק שימו את השם. הם יכולים להחליט על שם אחד ואז לא יצטרכו להחליף כל פעם שמות - הדיקטטורים.