דורון שטיינברכר: "כועסת על מי שחושב לחזור להילחם"

בכיכר החטופים בתל אביב, נעמדה הערב (שבת) דורון שטיינברכר, החטופה המשוחררת, מול אלפי משתתפים, וסיפרה את סיפור השבי המורכב שלה. שטיינברכר, שהייתה בשבי חמאס במשך תקופה ארוכה, פתחה את דבריה בחשיפת רגשותיה הקשים: "הייתי פה בחלומות שלי, בשבי. הייתי כאן, בכיכר, בלילות הקשים ביותר של חיי. ידענו שיש מקום שבו לא שוכחים אותנו... אני כועסת על מי שרוצה לחזור ללחימה".

שטיינברכר לא חסכה את הכאב והתסכול שלה מהמצב הנוכחי של החטופים. "ביום חמישי ה-30.11.23 אמרו לי שאני הולכת הביתה, אבל לאחר מכן נודע לי שזה לא יקרה באותו יום. הפיצוצים שהקמתי מהם הבוקר, אמרו לי שאני לא חוזרת הביתה, וההבנה הייתה קשה", היא סיפרה על רגעי חוסר הוודאות בשבי. היא גם שיתפה על התקופה שלאחר החזרה לבית – על כאב של חטופים שלא שבים, על החברים שפקדו את הדרך שלה ולא שבו.

שטיינברכר סיפרה על פחדים גדולים שצצו בה, פחדים שחורגים מהשבי עצמו: "יש בי פחדים שלא ייקחו אותנו ברצינות, שלא יקשיבו לנו. יש בי פחד שחטופים לא יחזרו, ופחד שעבור אנשים, הלחימה תהפוך לנורמלית" היא הדגישה את תחושת הוותרנות שהיא חוותה בשבי, את התחושה שכאילו שכחו אותה ושכחו את החטופים.

היא ביקשה לצאת מתוך הכאב האישי, לא רק בשבילה, אלא עבור כל החטופים שעדיין נמצאים בשבי. "המדינה לא תוכל להתחיל את השיקום שלה, לא החברה, לא הקהילות השכולות, לא האזרחים, החיילים והפצועים, כל החברה הישראלית, לא תתחיל את השיקום שלה עד שלא כל החטופים, החיים והחללים, יהיו פה", הדגישה.

בסיום דבריה, היא לא הסתירה את כאבה וכעסה על מצב החטופים שלא חזרו, "אני לא פוליטית", אמרה שטיינברכר, "זה לא שמאל או ימין. זה ישר. אבל יש לי כעס וזעם, וכאב ופחד. אנחנו לא יכולים לוותר עליהם, פשוט לא".

היא סיימה את דבריה בקריאה נרגשת: "אני לא רוצה להגשים את החלום שלי לעמוד כאן ולצעוק 'תחזירו את כולם הביתה, עכשיו!' לא הייתי אמורה להגשים אותו. כולם חייבים להיות פה עכשיו. כולם!"