המערכה עם החות'ים לא נגמרה: כך ישראל יכולה להכניע אותם

התקיפה הישראלית אתמול בתימן היתה מרשימה וחשובה. בדרך לראש הנחש, אם עוד לא הבינו זאת - טוב שיידעו באיראן ובעולם כולו למה אנחנו מסוגלים. אבל המערכה עם החות'ים לא נגמרה. כדי להכות באויב באופן שיביא להחלשתו ולתבוסתו, צריך להפעיל עליו לחץ צבאי לאורך זמן. זה נכון לעזה, וגם מול חיזבאללה, ראינו את זה. 

מבצע הביפרים היה מרהיב, אבל כדי לפגוע באמת בארגון הטרור כמו שצריך – היינו צריכים להשמיד את המפקדות שלו ולחסל את בכיריו בזה אחר זה - את הראש, את הסגן ואת הסגן של הסגן.

מול החות'ים, המרחק הגיאוגרפי יקשה על פעולות צבאיות רצופות, אבל יש דרך לפתור את זה. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש אלא֫ פשוט להשתמש בשיטה שהשתמשנו בה פעם והשתמשו בה נגדנו - פרוקסי. הרי איראן בנתה את עצמה כמעצמה גם בזכות הפרוקסי שלה, והיא השתמשה בהם כדי להקיף את ישראל בטבעת אש. אנחנו שברנו את טבעת האש הזאת ועכשיו הם צריכים להרגיש אותה. 

בעבר עשינו זאת. הפרוקסי האחרון המפורסם שלנו היה צבא דרום לבנון שהפקרנו כשברחנו מרצועת הביטחון. יצרנו לעצמנו שם רע. דרוזים במג'דל שמס לא הוציאו תעודות זהות כחולות כי חששו שישראל תוותר על השטח.

אבל אם החלטנו סוף סוף להתנהג כמו מעצמה, או סתם כמדינה עם כבוד עצמי, הרעיון של בניית שותפות צבאית על בסיס אינטרסים הוא אפשרי והכרחי. 

הערב אנו חוגגים נר שלישי של חנוכה֫. אחד-החגים הציוניים ביותר. חג שהמורשת שלו היא להילחם על העצמאות היהודית, על הזכות להיות יהודי חופשי. לא סתם התנועה הציונית ראתה במכבים מודל לחיקוי והחזירה אותם לתודעה. 

גם אנחנו חיים בדור של מכבים. היום הודלקו חנוכיות בעזה, יהודה ושומרון, לבנון וסוריה. בתימן לא יהיו חיילים ולא נדליק חנוכיות. אבל בעזרת השם, אם נדע לעבוד נכון - נגרש את החושך גם משם.