- i24NEWS
- ישראל במלחמה
- בחזרה להקלטות הדרמטיות: ריאיון ראשון עם קצין המשטרה הבכיר שנלחם בבית של רחל באופקים ובקרב ברעים
בחזרה להקלטות הדרמטיות: ריאיון ראשון עם קצין המשטרה הבכיר שנלחם בבית של רחל באופקים ובקרב ברעים
תת-ניצב אפי שימן היה אמור לקבל את הפיקוד על המרחב בסוף חודש אוקטובר • בבוקר ה-7.10, הוא קפץ מהבית שלו באופקים ומצא את עצמו מתמרן בין הבתים שעליהם השתלטו מחבלים, לבין הקרבות בקיבוץ רעים • צפו בכתבה
תת-ניצב אפי שימן היה אמור לקבל את הפיקוד על המרחב בסוף חודש אוקטובר, אבל בבוקר ה-7.10, הוא קפץ מהבית שלו באופקים ומצא את עצמו מתמרן בין הבתים באופקים שעליהם השתלטו מחבלים, ובראשם הבית של רחל אדרי, לבין הניסיון להתמודד עם הקרבות בקשים ליד קיבוץ רעים. שם הוא גם איבד שניים מחבריו הטובים ביותר שאחד מהם הציל באותו בוקר את חייו של אפי. שנה אחרי, אפי מסכים בפעם הראשונה לשחזר את הכל וגם לחזור להקלטות המצמררות מהבוקר הזה. צפו בכתבה של יעל שני:
ב-30 שנותיו במשטרה, תת ניצב אפי שימן עבר תחנות רבות. בתפקידו האחרון פיקד על מרחב יהודה ושומרון. ב-23 באוקטובר שעבר היה אמור להיכנס לתפקיד חייו, לפקד על המרחב הגדול ביותר במשטרת ישראל, מרחב נגב. רגע לפני, אפי תכנן לטוס לטיול של שבועיים במרוקו. תאריך הטיסה כבר נקבע, 8 באוקטובר. התיקים מוכנים בסלון ביתי, עם נעלי הרכיבה, עם הציוד, אבל ב-7 באוקטובר התחיל.
אפי שיחזר: "שמענו ירי רקטי מכיוון הרצועה. ואמרתי לאשתי שאני יוצא, והתחיל בכי של אשתי ושל בני שביקשו ממני לא לצאת".
אפי שומע שמחבלים נכנסו לעיר מגוריו אופקים ומחליט לזנק מהבית. בזמן שממלא המקום שמונה לו עד כניסתו לתפקיד עסוק בפינוי כמה שיותר מהיר של מסיבת הנובה, אפי תופס פיקוד על הזירות שהתנהלו בתוך אופקים, והוביל בין היתר את המשא ומתן שהתנהל במשך שעות עם מחבלים שהתבצרו בבית של רחל אדרי. "כתושב אופקים, שיהיו מחבלים באופקים, שאני אגיע לאירוע של בני ערובה בעיר אופקים, נשמע לי סיפור דמיוני".
זו הפעם הראשונה שהוא מתיישב מול מצלמה וחוזר ליום שבו קיבל את הפיקוד על המרחב ואיבד הרבה חברים, וגם להקלטות הדרמטיות שנחשפו כאן לראשונה, ולאנשים שהיו שם לצידו.
דודו, חברו הטוב של אפי: "את אפי אני מכיר משנת 2009. אנחנו חברים לכל דבר, גם בקטע האזרחי, גם במשטרתי, עברנו הרבה דברים ביחד. ובסוף הגיע 7 באוקטובר ששם באמת, איך אומרים, החברות נהייתה חברות דם, ככה אני קורא לזה, חברות חברות גורל. אני מכיר אותו עוד מימיי כמפקד תחנת נתיבות, וביקשתי ממנו שיגיע, הוא הגיע ויצאנו".
אפי: "כשאני יוצא מהבית אני נוסע על הכביש הזה. לצידי בעצם יושב דודו, אני נוהג ואז המחזה הראשון כשאני מגיע פה, בקרן הרחוב, עמד שוטר שסימן לי עם היד לכיוון צפון לרחוב התמר.
דודו: ראינו שם באמת אנשים מוטלים ורכבים תקועים בקירות, וכל מיני כאלה, ואפי אמר לי: 'בוא נשאיר את הרכב פה כדי שלא יירו עלינו איזה אר-פי-ג'י או משהו כזה ונרד ברגל, אז באמת התחלנו לרוץ ברגל. תוך כדי הריצה, אתה גם רואה גופות. אתה שומע רימונים ואתה שומע חילופי יריות. אתה מרגיש שאתה מגיע לתא שטח שהוא... זאת מלחמה. אין שום אופציה אחרת".
כשאתה מתחיל לראות את המראות האלה, אתה מתחיל להבין את סדר גודל האירוע?
"לא, עדיין לא. וכאשר אני בדרכי לשער הצהוב, אני מתקשר לבזוקה". בזוקה, הוא סגן ניצב איציק בזוקשווילי שקיבל את הפיקוד על תחנת שגב שלום שבמרחב נגב רק חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר. הוא ואפי שירתו יחדיו בעבר ומאז הם שמרו על קשר קרוב.
אפי: "אני אומר לו: 'תשמע, בזוקה, אני בדרך לשער הצהוב, 'אבל השער הצהוב תקוע'. 'בזוקה, תדאג שיפתחו לי אותו'. ואז אני לא שמעתי את בזוקה מעולם בצורה זו, והוא אומר לי בצרחות, בצעקות שבר: 'אפי, תעצור כאן ועכשיו, הקיבוץ מלא מחבלים בפנים. אם אתה נכנס אתה מת'".
בדיעבד מתברר שהאזהרה הזאת של בזוקה שהצילה את חייו של אפי, מגיעה אחרי שלוש פעמים שבהן בזוקה עצמו נכנס לחניון הקיבוץ בניסיון להציל מבלים. בפעם הרביעית בזוקה נכנס לשם אחרי שהוא שומע בקשר את קריאות המצוקה של חברם המשותף, מפקד משטרת רהט ג'יי אר דוידוב, שנקלע לקרב עם מחבלים ומבקש חילוץ. איציק בזוקשווילי מגיע לג'יי אר, אך מוצא אותו ללא רוח חיים. הוא מחלץ את גופתו ופוגש את אפי באופקים.
אפי: "הוא בא אליי בהליכה הגמלונית שלו, הוא מחבק אותי מאוד מאוד חזק ומנשק אותי על שתי הלחיים. עכשיו, אני אדם שהוא פחות... אמרתי לו: 'בזוקה, גם פה אתה מנשק?', הוא אמר לי: 'אפי, חייב לעשות הערכת מצב וג'יי אר איקס'. תמונה שאני לא יכול לשכוח אותה לעולם, שפותחים את שתי הדלתות של הקרקל מאחור, וכדי לשמור על כבודו של ג'יי אר שכבר אינו בין החיים, אז מחזיקים אותו גם מהראש וגם מפלג גוף עליון, ושניים מפלג גוף תחתון מתוך, ומורידים לנקודת ריכוז החללים".
"כשיש לך קשר אישי ובלתי אמצעי עם הבן אדם זה הופך את זה לקשה מנשוא. אמרתי לו: 'תשמע בזוקה, תנקה את עצמך, 'אני קופץ, אני גר פה חמש דקות נסיעה, אני מתלבש, ואנחנו נבצע את הערכת המצב'".
אפי בטוח שבזוקה בדרך להערכת המצב בבאר שבע, אך למעשה הוא חוזר יחד עם שלושה שוטרים נוספים לתופת ברעים, בניסיון להציל משם מבלים נוספים. בכניסה לקיבוץ נורה על רכב הקרקל שלו טיל אר-פי-ג'י. בזוקה עצמו, כמו גם רב סמל בכיר יקיר בלוכמן מתחנת שגב שלום, נהרגים במקום. הקלטות המשטרה מתעדות את הרגע המצמרר שמגיעים אליהם בניסיון לחלצם.
אפי: "כאשר אני עולה לרכב אני מקבל טלפון מראשת הלשכה שלי, שאומרת לי: 'בזוקה איקס'. ופה מבחינתי זה היה, שבר שאני לא יכול לתאר אותו, כי זה כבר מפקד התחנה השני, זה מרחב שאני אמון עליו, ובין שני מפקדי התחנות הבולטים ביותר נפלו בקרב".
אפי: "ואני לא יכול לשכוח את זה שבזוקה הציל לי את החיים, ובזוקה יהיה רשום בדברי הימים של מרחב הנגב כגיבור לאומי.
אבל איך הוא יהיה רשום אצלך?
אפי: "קודם כול כחבר".
בשעה 14:30 ניצב אמיר כהן מתקשר לאפי ונותן לו רשמית את הפיקוד על המרחב.
אפי: "אני מקבל באופן רשמי את הפיקוד על מרחב הנגב. זאת אומרת, אתה מקבל פיקוד של תשע תחנות משטרה תחת אש.
סביב השעה 15:00, הוא חוזר בעצם לזירה הכי מאתגרת, הבית של רחל אדרי, כשהיא ובעלה דוד עדיין מוחזקים כבני ערובה
אפי: "בסוף אני רואה את מקומי כמפקד באירוע הזה. מגיעים לוחמי ימ"מ ומגיעים עוד כוחות שבעצם מכתרים את הבית, והמו"מ נמשך ונמשך ונמשך".
רק כעבור כ-20 שעות של מו"מ, לקראת השעה 3:00 בלילה, הימ"מ פורץ לבית של רחל אדרי.
אפי: " אני לא אשכח את הרגע הזה שהם נכנסו ופרצו, זה היה מבחינת הימ"מ 50-50 במקרה הטוב, ובסוף שניהם ניצלו. ברגע שהאירוע של הבית של רחל אדרי הסתיים, בעצם נשאר לטפל בזירה, שזה עוד לא מעט שעות. ונשארתי עדיין בזירה. זימנו משאית שתיקח את הגופות. נלקחו שוטרים שנהרגו, קצינים, לחדר הזה שאנחנו יושבים בו".
ועכשיו אתה סוגר כבר שנה כמפקד מרחב. איך אתה מסכם את השנה הזאת אם בכלל אפשר לסכם שנה כזאת?
אפי: "לא ככה דמיינתי שאני אכנס לתפקיד. נחתור לפעול לשמירה על ביטחון הפנים, לחיזוק המשילות, למיגור האלימות והפשיעה, לשמירה על אכיפת החוק והגברת הביטחון...באותו היום נפלו 58 חללים מכלל יחידות משטרת ישראל. במרחב נגב זה 21 חללים. אם אני אשאל את 21 החללים של מרחב הנגב: 'מה הצוואה שלכם?' הם היו אומרים לי: 'אפי, תיקח את המשחתת הזו, את מרחב הנגב, יחד עם מפקד המחוז ותצעידו את זה קדימה זה מה שאנחנו מבקשים. וכמובן, אולי משהו אישי, תשמור לנו על המשפחה'".